ילד עם שיעול טורדני, ילד נוסף פוסע מספר מטרים אחריו עם ג'ריקן מים על הראש וסוחב את רגלו שמונחת בתוך שקית ניילון שקופה, רגלו האחרת יחפה ונראה שנפצע וכך מגן על הפצע הפתוח. אישה עם תינוק על הגב ולצידה עוד אישה מנסות לתקן שרשרת של אופניים ישנות וחורקות, אלו שיובילו אותה חזרה לביתה. שקט. מרחוק בכי תינוק שנולד לפני כשעה בחצר מרכז הלידה, בעוד האם מטיילת בין ציריה בחצר וברגע קצרצר ירידת מים ולידה בו זמנית.
דמדומים, השמש שקעה והכוכבים עוד טרם יצאו ונפרשו בשמיים, השמיים משנים את צבעם ומשתנים כאילו מישהו פיזר אבקה אדמדמה סגלגלה בתוך הכחול הגדול שקיים. משב של אויר מלטף.
אני יושבת בשקט ומתבוננת מסביבי. מוקפת בגינות ירק ופרי של בוטנים, בטטות, עלים ירוקים מקומיים, במיה, בננות, פפאיה, שומשום ועוד. מוקפת בשקט טוב כזה של סוף יום. מוקפת בפשטות קיומית, בתחושת ראשוניות חזקה, בעיקר מוקפת במרחב גדול של ירוק פנימי וחיצוני, ירוק שמרגיש לי בבית. ובתוך כל הירוק הזה אמהות ותינוקות ולידות ולמידה וידיעה ושמחה.

השבוע תפסתי תינוקות בלידות של חמאה, כאלו ללא שום התערבות, כאלו שהתינוק יוצא לעולם ברכות של חמאה. לידות שכל מה שהיה לי לעשות הוא להושיט ידיים ולתמוך בראש התינוק, ולאחר שביצע את הרוטציה שלו, יצא לבדו לעולם.
אני אוהבת מאוד לידות של חמאה, לידות של לימוד רב: לימוד על יכולות גוף האישה ללדת, על גאונות הגוף לבצע את כל השינויים שיש בהם צורך על מנת לסייע לתינוק להגיע לעולם. ממשיכה ולומדת שוב ושוב אודות כבוד לאישה ולתינוק ולתהליך שעוברים ביחד, לומדת על סבלנות וסובלנות בלידה, על הקשבה, על אינטואיציה.
לומדת המון על עצמי ועל המיילדת שבי ועל היותי מיילדת, על מה נכון לי ומה פחות נכון.
הלידות הללו מזכירות לי כל פעם מחדש שזה יותר מאפשרי ללדת בשלום, שזה בסיסי. שזו אחת המתנות הגדולות ביותר לאמא ולתינוקה.

מרגרט
בד"כ, כאשר אישה בלידה, נציג מהמשפחה יוצר קשר עם מרכז הלידה, והרכב של המרכז שמשמש כאמבולנס יוצא לאסוף את אותה אישה והמלווה שלה. לעיתים, נשים בלידה יגיעו רכובות על טוסטוס או קטנוע.
בעלה של מרגרט התקשר מוקדם בבוקר, בשעות החשכה, ויצאנו לדרך פול הנהג ואני. נסענו על הכביש הראשי מלא המהמורות ובשלב מסוים פול בחר בדרך צדדית, שנראית ממש כמו יתר מאות הדרכים הצדדיות, מעין שביל צר שבצדדיו קני סוף בגובה רב.
המשכנו עמוק פנימה לתוך הסבך, כשפול דואג לוודא שהחלונות סגורים, וזאת מכיוון שהערוץ ידוע כשורץ בנחשים, ולאחר נסיעה לא קצרה פול עוצר את רכבו ומספר שאנו מתקרבים לערוץ מים ושלא ניתן לעבור בו עם הרכב ושבעלה של מרגרט סיפר שהם חצו ברגל את הערוץ ומחכים לנו בקצהו השני.
הם לא היו שם, וגם לא נראו באופק שניתן היה לראות בעזרת תאורת פנסי הרכב. החלטנו להמתין. בנתיים פול משתף ומספר שאין לו דרך להסתובב בערוץ הצר והוא מקווה שנוכל לצאת משם אי פעם… ואנחנו צוחקים צחוק גדול ביחד ומנסים לדמיין תמונה שלנו ברכב באותו מקום אחרי חמש שנים.. עוברות דקות ועוד דקות, ולאחר זמן ממושך אנו רואים ממרחק רב דמויות פוסעות לכיווננו.
מרגרט, בת 40 , מתהלכת באיטיות מחזיקה את בטנה, היא פוסעת יחפה והרגליים שלה מלאות בבוץ עד לקו הברך מחציית הנהר. לידה בעלה והאישה הנוספת.
הן נכנסו לרכב במהירות והבעל נשאר מאחור. מראה אופייני שהגברים מלווים את נשותיהם לרכב ופוסעים בחזרה לבתיהם. האישה שחולקת את אותו גבר עם מרגרט, צעירה ויפה מלאה בחן ושובבות בעיניה ומרגרט, בשלב מתקדם בלידתה, נראית שעברה רבות בחייה ומראה של אישה מבוגרת מגילה, התיישבו זו לצד זו והתחלנו את דרכינו בחזרה למרכז הלידה.
מרגרט הגיעה למרכז הלידה כבר מוכנה ללחוץ את תינוקה החוצה, ומיד נרדמה למס' שעות, הגוף שלה כנראה היה עייף לאחר המסע הממושך והיה זקוק למנוחה לפני הלידה עצמה. זהו ההיריון העשירי של מרגרט, ונראה שהרחם של מרגרט כבר עייפה זאת מפני שהלידה הייתה ממושכת עד מאוד ולתינוק לקח זמן רב לרדת ולצאת.
במשך כל אותו הזמן האישה הנוספת סייעה וניקתה והשקתה את מרגרט כאילו הייתה הדולה שלה, ועיניה השובבות בהקו משמחה.

פוליגמיה באוגנדה היא חוקית, ובאזורים רבים, בעיקר אזורים בהם ישנם פחות אנשים משכילים, פוליגמיה היא תופעה שגרתית.
פה באזור שאני מתגוררת, לא שיגרתי להיתקל בזוגות מונוגמים. לגבר יש בד"כ בין 3-5 נשים, הם מתגוררים בקומונה של בקתות כאשר לכל אישה וילדיה בקתה משלהם והבעל עובר בין הבקתות וכל לילה ישן בבקתה אחרת.
אני פוגשת בלא מעט נערות צעירות, בגילאי 16-17 שנשואות לגברים מעל גיל 40, אישה רביעית או חמישית במספר, מגיעות בהריונם הראשון.
בד"כ הן יגיעו מלוות באחת הנשים הנוספות של הבעל (co-wife )
מעניין מאוד לראות את הדינאמיקות המשפחתיות בקרב אותן נשים, יש כאלו שיש בינן אהבה והערכה רבה, ובלידות הן מסייעות ותומכות בנשים היולדות, ואחרות שמגיעות עם הרבה חוסר רצון וסבלנות ונעלמות מזירת הלידה לפרקים ארוכים.
המודל המשפחתי באשר הוא מורכב, לגבר יש ילדים רבים ולעיתים קרובות אין לו אמצעים לפרנס את כולם ולשלם להם על צרכיהם הבסיסיים, מזון והשכלה. מחלות מין ומחלת האיידס מועברים ע"י מגע מיני ותאים משפחתיים שלמים נדבקים במחלות ובזיהומים, ויחד עם זאת בביקורים במקומות מגורים רבים יש אוירה מאוד קסומה של חיי שיתוף, של נשים מלוכדות מאוד, של עזרה רבה במשק הבית ובקיום היומיומי.
החוויה שלי עד כה בהתבוננות בגברים שבאים לבקר את נשותיהם במרכז הלידה, הינה כמעט תמיד של חוסר אינטימיות ושל ריחוק, וייתכן שמרכז הלידה מגביל את תחושת הנינוחות בקרב המשפחות לבוא לידי ביטוי.

לפני מס' ימים יצאתי למס' שעות לתת שירותי מעקב הריון בקהילה.
שירותים אלו ניתנים פעם בחודש ומאפשרים לנשים שגרות רחוק ליווי הריון וחינוך לקראת הלידה.
התארחתי בבקתה קטנה שאליה התקבצו כעשר נשים בהריון והאזור היה נטוש גברים, כאילו הם הורחקו במכוון בזמן שהוקצב לנו. הנשים חייכניות ומלאות ברצון לדעת ולהבין יותר אודות גופן ותינוקן, היו שעות מרתקות של ייעוץ ומעקב ובעיקר של טעימה של חיים. כל ילדי המשפחה המורחבת התקבצו בפתח הבקתה, ובסיום יצאי איתם לקטוף עלים ירוקים לבישול ולהכין ביחד קמח מקאסאווה יבשה שנקטפה מס' ימים לפני כן.

יש פה במודל השבטי הרבה אושר ואפשרויות ובסיס איתן לשיתופיות שלא תמיד קיימים אצלנו בחיים המערביים והמהירים, ואני מודה על כל יום שבו אני טועמת עוד מעט מכל היופי העצום הזה ברכות של חמאה ירוקה