כל הפוסטים במסע מיילדות באוגנדה – ביקור ראשון

יש סימנים מוסכמים. יש כאלו שמוסכמים בריש גלי ויש גם כאלו שמוסכמים בצנעה. יש סימנים שמשותפים לקבוצת אנשים עם מכנה

שינויים. ימים סובבים שינויים. היום הייתה לידה מדהימה, ממש כאילו על פי הזמנה. פיונה, בת 22, לידה שלישית, הגיעה ב08:00

יש המון סוגים. של הכול. יש אריה חזק. וגדול. ויש גם כזה חלש. ולפלף. וזה לא עושה אותו להיות פחות

קשה לי. קשה לי לדעת שאפשר כל כך אחרת, ולא תמיד לדעת איך. קשה לי שאין לי מספיק ידע. קשה

סוף של יום עבודה ארוך, יושבת בחצר הבית בו מתגוררת. ברקע שילוב של ציוצי ציפורים, קולות צחוק ילדים וגם גנראטור

  שעות החשכה והלילה הופכים את פני חדר האשפוז במחלקה, וכאילו שנרקמת חיות מסוג אחר. קצת מזכיר לי את הלילה

השבוע יש אינטנסיביות באויר. אינטנסיביות של רגשות. אינטנסיביות של עבודה,  אינטנסיביות של מבקרים, אינטנסיביות של תרומות. וכול האינטנסיביות עטופה בתחושה

ואני מגיעה למחלקה מס' שעות לאחר שפרסמתי את סיפורה של לידיה. יש בי שמחת בוקר, תשוקה ליום שמגיע, מגיעה עם

  שנה חדשה נכנסה, והביאה עימה עשור חדש והרבה התחלות חדשות. וגם סיומות של עשור קודם, יחד עם המשכים. פעימות

  חג מולד ראשון שלי באפריקה. בד"כ כל הזרים חוגגים יחדיו, אני החלטתי להישאר בבי"ח ולטעום טעם של כפר. השבוע